פסק-דין בתיק ת"א 7407-07

עניינה של התביעה בטענות התובעת לסיכול הליך אזרחי של טען ביניים, ע"י עו"ד שהייתה ביחד עימה ואחרים משיבה וצד להליך ובטענות התובעת למחדלים מטעמה של מגישת ההליך היא העירייה ודרישת פיצוי לנזקים שנגרמו.

בטרם יפורטו בתמצית טענות הצדדים בתיק זה, להלן יסקר ההליך האזרחי של טען הביניים, שנדון ב - ת"א 1357/03 בבית משפט זה, שהינו הרקע לתביעה זו. 

הליך טען הביניים נשוא ת"א 1357/03

1.        הנתבעת 1, עיריית ערד (להלן: " העירייה"), הפסידה בהליך אזרחי בו חויבה לשלם 375,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 30,000 ש"ח, (ת"א 7167/99 (מחוזי - ב"ש), כליפא נ' עיריית ערד , (8.7.02))הזוכה, מר מאיר כליפא (להלן: " כליפא") יוצג ע"י הנתבעת 2, עו"ד שרה סתר (להלן: " עו"ד סתר"). כליפא  היה חייב כספים לנושים אשר ביקשו להיפרע מכספים שהחזיקה עבורו העירייה. בשל הדרישות הסותרות, נקטה העירייה ביום 29.1.03 בהליך טען ביניים בת"א 1357/03 בבית משפט זה, שנדון בפני כב' השופטת נחמה נצר. בהליך טען הביניים צורפו משיבים שונים כטוענים אפשריים לכספים, בהם החברה התובעת, (להלן: " ליבוביץ") ועו"ד סתר. 

הצדדים הרלבנטיים הגיבו לטען הביניים, (המונח הנכון אינו תגובה אלא צריך להיות הודעת פרטים בהתאם לתקנה 231 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984). עו"ד סתר הגישה ביום 16.2.03 תגובה משותפת לה ולליבוביץ. בראש תגובתה טענה כי היה צריך לצרף את כליפא להליך וכלשונה (בסע' 3): " מאחר והח"מ משמשת גם כבאת כוחו של הזוכה, מר כליפא, מבוקש בזה כי כב' ביהמ"ש יורה על צירופו של הזוכה, מר מאיר כליפא, כמשיב נדרש ונכון לבקשה, וכן כי תגובה זו תחשב כמוגשת גם בשם ועבור מר מאיר כליפא". עו"ד סתר הדגישה כי ביום 28.1.03 הגיעו כליפא היא וליבוביץ להסכם ביניהם (להלן: " הסכם החלוקה"), אשר בהתאם לו נחתמו כתב התחייבות והוראה בלתי חוזרת לעירייה, להעביר את מלוא הכספים נשוא טען הביניים לידיה. הסכם החלוקה עצמו לא צורף לתיק טען הביניים, להבדיל מייפוי הכוח שניתנו לעו"ד סתר מליבוביץ וכליפא וכתבי ההתחייבות שצורפו כנספח להודעת הפרטים שהגישה עו"ד סתר.

ביחד עם הגשת טען הביניים, הגישה העירייה בקשה לסעד זמני לעיכוב העברת הכספים לידי המוציא לפועל בהתאם להחלטה שהתקבלה בתיק בו הזוכה הייתה ליבוביץ (והחייב כליפא). בית המשפט (כב' השופטת נצר) הורה על עיכוב כמבוקש וכן הורה על המצאת עותק ההחלטה לידיעת כל המשיבים בטען הביניים (בש"א 1396/03, החלטה מיום 29.1.03). הדיון בתיק העיקרי נקבע ליום 30.10.03. 

2.        ביום 31.8.03 הגישה עו"ד סתר בקשה להימחק מהיותה צד לטען הביניים, כמי שאינה מבקשת דבר מהעירייה וזאת לאחר שהחוב שהיה כלפיה נפרע. התברר כי ביום 23.2.03, 7 ימים לאחר הגשת הודעת הפרטים מטעמה, פתחה עו"ד סתר בשמו של כליפא, תיק הוצל"פ למימוש הסכום שזכה בו כנגד העירייה, (תיק 01-20090-03-1 בלשכת ההוצל"פ בת"א). העירייה פעלה וביקשה בתיק ההוצל"פ סעד זמני של עיכוב הליכים ביום 26.3.03 ובקשה נוספת מיום 6.7.03, (נראה כי הבקשה מיום 26.3.03 לא טופלה). הבקשה הועברה לתגובת כליפא אשר הגיב באמצעות עו"ד סתר לבקשה ביום 9.7.03. באותו יום קבע כב' ראש ההוצל"פ כי: " מטעמי הזוכה ומנימוקי תגובתה אני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים. יחד עם זאת, פתוחה הדרך לחייבת לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך". העירייה תיארה את שיחות הטלפון שערכה עם עו"ד סתר אשר מצידה טענה כי פעלה בשם הלקוח ועשתה הכול עבור הצלחתו בהליך שננקט עבורו בהוצל"פ. רק ביום 17.7.03 קיבלה העירייה את ההחלטה מיום 9.7.03 ולפיה נדחתה הבקשה לעיכוב הליכים. בירור נוסף של העירייה העלה כי הכספים שהוחזקו עבורה באוצר השלטון המקומי מומשו והועברו להוצל"פ ביום 27.7.03.  

העירייה הגישה לתיק טען הביניים ביום 28.7.03 את בש"א 3667/03 בה ביקשה עיכוב הליכי ההוצל"פ האמורים ולהורות על העברת הכספים שנתפסו באוצר השלטון המקומי, לתיק טען הביניים, על מנת שהליך זה לא יסוכל. ביום שלמחרת, 29.7.03, הורתה כב' השופטת נצר כי לכאורה, די היה בהחלטתה מיום 29.1.03 לגרום לכך שכל הטוענים ימנעו מנקיטת הליכי הוצל"פ. אמנם, ציינה השופטת נצר כי ההחלטה הייתה קונקרטית נגד ההליכים בהם נקטה ליבוביץ אולם כיוון שביקשה להעביר ההחלטה לכל הטוענים, סברה כי כל הצדדים לטען הביניים היו מחויבים להחלטה ולהימנע מלסכל ולרוקן מתוכן את ההליך שננקט, לפיכך הורתה השופטת נצר כמבוקש. בדיעבד התברר כי בעת מתן ההחלטה, ביום 29.7.03, הכספים כבר הועברו ביום 28.7.03 מההוצל"פ לעו"ד סתר.

מחיקתה של עו"ד סתר מהליך טען הביניים ובקשות רשות ערעור על ההחלטה 

3.        בהחלטת כב' השופטת נצר מיום 30.10.03, נדחתה בקשת עו"ד סתר להימחק מההליך לאור טענתה שאינה דורשת דבר ושהחוב כלפיה נפרע. על החלטה זו הוגשה בר"ע שנדונה בפני כב' השופט (כתוארו אז) יוסף אלון, בר"ע 553/04 עו"ד שרה סתר נ' עיריית ערד ואח' (3.5.04). כב' השופט אלון סקר את מהות הליכי טען הביניים וקבע כי הם אינם המסגרת הראויה לבירור השאלות בגינם נדחתה בקשת עו"ד סתר. לפיכך, התקבלה הבר"ע ועו"ד סתר נמחקה כבקשתה. הוסיף כב' השופט אלון בסיפא לפסקה 8:

         "טענות נכבדות אלה של העירייה כנגד עו"ד סתר, ראויות לבירור ולמיצוי, ברם לא במסגרת הדברים הדיונית של טען ביניים, שכן מעצם העלאתם נפרמת המסגרת הדיונית המיועדת להליך שכזה אשר בו למבקש אין עניין ואין אינטרס בטענות הסותרות של הטוענים לגבי אותו החוב של המבקש. המסגרת לבירור טענות אלה בין העירייה לבין עו"ד סתר הינה בתובענה במובנה הרגיל בו תביא העירייה את טענותיה ועילותיה הנטענות כנגד עו"ד סתר. לא מן הנמנע כי המסגרת לבירור אותן הטענות תהיה בסופו של דבר על דרך צירופה של עו"ד סתר כצד שלישי בהליכים שימצא לנכון לפתוח, אם בכלל,  מי מהטוענים האחרים נגד העירייה בגין סיכול העיקולים שהוטלו לזכותו על זכויות כליפא אצלה. ברם, גם בסיטואציה של תביעה אפשרית שכזו - חדלה עו"ד סתר מעצם התפתחות הדברים דלעיל - מלהיות "טוען" בהליך ביניים והפכה "נתבע" פוטנציאלי אשר לעירייה יריבות לעומתית כנגדו".

4.        על ההחלטה זו הגישה העירייה בר"ע לביהמ"ש העליון, שנדונה בפני כב' השופטת פרוקצ'יה, בר"ע 5168/04 עיריית ערד נ' עו"ד שרה סתר ואח' (7.6.05) במסגרתה  אישרה את החלטת כב' השופט אלון תוך שקבעה בסיפא להחלטתה:

"בענייננו, מימוש העיקול שהביא לתשלום מלוא כספי פסק הדין לידיו של כליפא מייתר, למעשה, את המשך הדיון בטען הביניים, שהרי המבקשת שוב אינה חשופה לתביעות סותרות משמלוא זכייתו של הזוכה באה על סיפוקה. עשויה עדיין להיוותר שאלה האם המהלכים למימוש העיקול שהביא לסילוק החוב הפסוק היו תקינים, בהינתן החלטות שיפוטיות שניתנו בהקשר זה. שאלות אלה, אם ובמידה שהן ראויות להתברר, עניינן להידון בהליך שיפוטי נפרד והדבר נתון להחלטתה של המבקשת האם ומתי לנקוט יוזמה לבירור כזה".

 כתוצאה מההליכים האמורים ובסופו של יום נמחק הליך טען הביניים ובהמשך הוגשה התביעה כאן, לגביה אפתח בסקירת תמצית טענות הצדדים.

תמצית טענות התובעת - ליבוביץ

5.        טוענת ליבוביץ כי פעולותיה הפסולות של עו"ד סתר, במסגרתם נגזלו כספים המגיעים לה ומחדליה הברורים של העירייה הובילו לנזק אותו היא דורשת כפיצוי מהנתבעים. לטענת ליבוביץ, מחדלי העירייה מתבטאים בין היתר באי צירוף כליפא להליך טען הביניים, דבר שהיה מונע את פעולת עו"ד סתר שפתחה את תיק ההוצל"פ בשמו של כליפא וכן שהעירייה עצמה עיניה כאשר עו"ד סתר בתגובתה מיום 16.2.03, ביקשה את צירוף כליפא. טוענת ליבוביץ כי העירייה הפרה את חובותיה בהתאם לחוק השומרים, כשומר חינם שאחראי לנזק שנגרם ברשלנותו, בין היתר בכך שהשתהתה בהליכים שהגישה כנגד כליפא ו/או  עו"ד סתר. עוד טענה ליבוביץ כי העירייה התרשלה בכך שסמכה על הנהוג בין עו"ד, נוהג ולפיו עו"ד פועל בתום לב כאשר הוא צד להליך טען ביניים. אשר לעו"ד סתר, טוענת ליבוביץ כי היא סיכלה את הליך טען הביניים אשר הייתה צד לו תוך שיש לייחס חומרה לכך שפעלה באינטרס אישי לגביית סכומים כספיים שלא כדין ורק בדיעבד התברר כי גבתה סכומים בשם כליפא עבור ניהול הליך טען הביניים, דבר שלא מנע מעו"ד סתר לטעון במקביל, באופן הפוך וסותר, כי בהליך טען הביניים פעלה בשם עצמה ולא בשם כליפא. חומרה נוספת מייחסת ליבוביץ לעו"ד סתר בפתיחת תיק ההוצל"פ בשם כליפא ביום 23.2.03, כלומר ימים ספורים לאחר שהגישה את תגובתה לטען הביניים, פעולה שהביאה לסיכול ההליך השיפוטי. טוענת ליבוביץ כי הסכומים שזקפה לעצמה עו"ד סתר, 168,568 ש"ח לעומת 94,000 ש"ח שהועברו לכליפא, מדברים בעד עצמם ועל עו"ד סתר היה לבדוק קיום החלטת ראש ההוצל"פ ולפיה הכספים שקיבלה יתחלקו באופן פרופורציונאלי בין הנושים בהוצל"פ. טוענת ליבוביץ כי ההימנעות מהזמנת כליפא לעדות צריכה לפעול לחובת עו"ד סתר ושהסכם החלוקה מיום 28.1.03, עליו הוחתם מר ראובן לביא (ליבוביץ) (להלן: " לביא") בשם ליבוביץ, בוטל.

תמצית טענות העירייה

6.        טוענת העירייה כי לביא בשם חברת ליבוביץ שבבעלותו, עשו יד אחת עם עו"ד סתר וכליפא לנסיון הוצאת כספים שלא כדין מהעירייה תוך עריכת הסכמים סודיים והתחייבות למימון פעולות משפטיות, מבלי ליידע אפילו לא את באי כוחה של ליבוביץ. טוענת העירייה כי את התנהלות ופעולת עו"ד סתר קשה היה להעלות על הדעת, תוך שקשה להבין כיצד עיקר הכספים שמומשו מהעירייה מצאו בסוף הדרך את מקומם בכיסה הפרטי. מדגישה העירייה כי גם עו"ד סתר בהגנתה טענה כי מר לביא וחברת ליבוביץ ביקשו להביא למצב בו היא וליבוביץ יעשו "תרגיל" לעירייה (תוך שעו"ד סתר הכחישה את חלקה בניסיון ה"תרגיל"). טענה העירייה כי הסכם החלוקה אמנם הופר אך לא בוטל ומכאן שתיק ההוצל"פ שנפתח על ידי עו"ד סתר עבור כליפא היה בהסכמת מר לביא וחברת ליבוביץ, וליבוביץ נפרעה בחלקה מכספיה שמומשו ע"י עו"ד סתר. טוענת העירייה כי פעלה בנחרצות ונקטה בכול הליך משפטי מעבר לחובתה הבסיסית כמחזיק כספים ובהליכים אין ספור, דבר בו מודה ליבוביץ עצמה. טוענת העירייה כי הליכי טען הביניים סוכלו באופן בוטה ע"י עו"ד סתר אשר מחד, פעלה ביום 16.2.03 בתיק טען הביניים וביקשה לצרף את כליפא ומאידך, שבוע בדיוק לאחר מכן, ביום 23.2.03, פעלה ופתחה תיק הוצל"פ בתל אביב בשמו של כליפא ולא מצאה בשיחותיה עם ב"כ העירייה לידע בדבר מצב הדברים לאשורו, לא מצאה לידע בזמן אמת כי החלק הארי של הכספים נלקחו על ידה באופן אישי ואף קיבלה שכר על ייצוג בהליך טען הביניים תוך שבו זמנית טענה שלא ייצגה בו את כליפא, דבר המצביע על ההתנהגות החריגה והלא מקובלת של עו"ד סתר. לפיכך טענה העירייה כי אין מקום לתביעה נגדה אשר דינה דחייה.

תמצית טענות עו"ד סתר